כך הפכו החרדים מנטל כלכלי לנכס עבור קופות החולים

בשנים האחרונות התחדד מאוד המיקוד של הקופות באוכלוסיה החרדית וב-2022 התרחשו הרבה יותר מעברים בין קופות החולים בערים חרדיות לעומת שאר הערים. כך עולה מכתבתה הבוקר (ב') של רוני לינדר בדה מרקר. ניתוח נתוני המעברים בין הקופות על פי ערים של המוסד לביטוח לאומי מספר את הסיפור.

בראש רשימת המעברים נמצאות ירושלים, בני ברק ובית שמש. הנה כמה דוגמאות מספריות: בתל אביב-יפו, עיר עם 464 אלף מבוטחים, רק כ-5,000 מבוטחים עברו בין הקופות בשנה שעברה אך בבית שמש, עיר עם 157 אלף תושבים, עברו 7,500 מבוטחים – כמעט פי חמישה יותר מעברים למבוטח. כ-30 אלף מעברים התרחשו בירושלים; בבני ברק – 7,900, במודיעין עילית – 4,400 ובביתר עילית – 2,700. לעומת זאת, מספר המעברים בערים גדולות כמו ראשל"צ – 2,600 וחיפה – 3,500 בלבד.

פרופ' ניסים אלון, לשעבר מנכ"ל "לאומית" והיום ראש החוג לניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית הדסה, הסביר כי עם חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1995 הפכו החרדים מנטל כלכלי לנכס של ממש לקופות: "עד החוק, התשלום לקופת היה אחוז מהשכר של ההורים בכל משפחה, ולכן הקופות העדיפו מבוטחים עשירים עם מעט ילדים. החוק שינה את שיטת התקצוב, כך שהקופה מקבלת תשלום קבוע לפי כל מבוטח. פתאום ילד חרדי עני ממשפחה גדולה מכניס לקופה אותו סכום בדיוק כמו ילד מרמת אביב במשפחה אמידה".

עוד אמר פרופ' אלון: "הבנו שמספיק שנגייס את האמא ויש לנו גם את כל הילדים. בנוסף, יש יתרון דרמטי לגידול הטבעי: קיבלת לקופה זוג צעיר? בתוך עשר שנים הם הופכים למשפחה של עשרה. בקהלים אחרים, אחרי עשר שנים יש שניים-שלושה ילדים וכלב".

"מאוחדת" מובילה, על פי הכתבה, בגיוס ושימור מבוטחים בחברה החרדית. מבין 1.2 מיליון מבוטחיה, כחצי מיליון (כ-40%) הם חרדים ובעיקר בירושלים, שבה 37% מהמבוטחים חברים בה. ההשלכות לכך בבירה מתבטאות במאבק על רופאים ובעיקר בין "מכבי" ל"מאוחדת".

התחרות על המגזר החרדי מתבטאת גם בהקמת סניפים נוספים; הוספת שעות פעילות גם בלילה, לצד הצעות הטבות ליולדות, שגוררות גם את הקופות האחרות להשוותן, והטבות כמו מימון חוגי שחייה לילדים בערים חרדיות שמוסוות תחת "שחייה טיפולית". הקופות גם מעסיקות עשרות מתאמי קהילה חרדים שמציעים סיוע בקביעת תורים ובנבכי הביורוקרטיה של הקופה.

הביקוש לרופאים ולרופאות גדל ומטיל אתגר נוסף על ספקי השירותים: "אין כמעט רופאות ורופאים חרדים שחיים בתוך הקהילה ובערים החרדיות, ולכן צריך להביא את הרופאים אל הקהילה", אומרת בכירה באחת הקופות. "בבני ברק או בירושלים, אין בעיה, אבל ביישובים מרוחקים יחסית, כמו התנחלויות חרדיות, העלות גבוהה מאוד. להביא למשל רופאות נשים, שיש להן ביקוש אדיר בקרב נשים חרדיות, אל ביתר עילית או מודיעין עילית, זאת משימה קשה ביותר, המחייבת תשלומים אדירים".